הבחירות הגורליות אי פעם ואיך הן ישפיעו על הכסף שלנו?

אם לשפוט לפי הכותרות, הבחירות הקרובות יכריעו את עתידה של המדינה. אנשים לוקחים את הכותרות האלו ברצינות ודוחים החלטות כלכליות לעד אחרי הבחירות מתוך הנחה שתוצאות הבחירות ישפיעו על ההחלטה. זו מחשבה מאוד טבעית, אבל כשמסתכלים על שש השנים האחרונות, עולה שאלה מתי בדיוק הייתה התקופה שבה באמת היה “כדאי לחכות”? ומה הפסיד מי שחיכה?

מתחילת 2020 עברנו מגפה עולמית, ארבעה סבבי בחירות, מתקפת הטרור של השביעי באוקטובר, מלחמה רב־זירתית, מתיחות ביטחונית בלתי נגמרת, אינפלציה וריבית שלא הכרנו שנים, הורדת דירוג האשראי, קרע בעם סביב הרפורמה המשפטית, החזרת החטופים וסוגיות השוויון בנטל וכל זאת לצד משברים ושינויים גלובליים.

כמעט בכל יום מתחילת העשור הייתה סיבה טובה לעצור ולחכות לראות מה יקרה. אי־ודאות היא לא מצב זמני אלא קבוע. אנחנו אוהבים לחשוב שאם נחכה עוד קצת, נקבל יותר מידע ונוכל לקבל החלטה טובה יותר.

אבל ברוב המקרים לא מחכים לוודאות. מחכים לתחושת ודאות. והיא כמעט אף פעם לא מגיעה. גם יום אחרי הבחירות עדיין יהיו שאלות: האם הממשלה תחזיק? איך השווקים יגיבו? מה יקרה בזירה הביטחונית? מה יקרה בארה”ב? ואילו אירועים חדשים יופיעו שכרגע אנחנו אפילו לא מעלים על דעתנו. תמיד תהיה סיבה לחכות עוד קצת.

בנוסף, חשוב לזכור שבמצבי אי־ודאות אנשים נוטים לקבל החלטות לפי התרחיש שמפחיד אותם ביותר, ולא בהכרח לפי הסבירות שלו. לא משנה מה תהיה תוצאת הבחירות:

• הממשלה הנוכחית תמשיך.

• תקום ממשלה אחרת.

• נלך לעוד מערכת בחירות.

בכל אחד מהתרחישים יהיו מי שיסבירו שהעתיד נראה מצוין, ואחרים שישכנעו שאנחנו בדרך למשבר. השקעות ותכנון פיננסי לא אמורים להתבסס על ניסיון לנחש מי מהם צודק.

חשוב גם לשמור על פרופורציות: למרות התקופה המורכבת שעברה על ישראל, הכלכלה הישראלית הוכיחה עמידות. השקל נותר מטבע חזק, המערכת הפיננסית יציבה, והנתונים אינם מצביעים כיום על משבר כלכלי חריף שעומד בפתח.

אז מה כן עושים?

המטרה אינה לחזות את העתיד, אלא לבנות תוכנית גמישה שתתאים לצרכים האישיים שלכם ותוכל להתמודד עם מגוון תרחישים. כאן נכנסים העקרונות הבסיסיים של תכנון פיננסי:

• קרן חירום נזילה 

• השקעות בפיזור רחב

• התאמת רמת הסיכון למטרות ולתווך ההשקעה

• קבלת החלטות לפי תוכנית ולא לפי כותרות

כאמור, אחד העקרונות החשובים ביותר הוא פיזור רחב של ההשקעות. אם החשש הוא מתוצאות הבחירות או מהמצב בישראל, זה לא אומר ששתי האפשרויות היחידות הן “להשקיע בישראל” או “להוציא את כל הכסף לחו”ל”. בפועל, גם מי שמנהל את החסכונות שלו בישראל יכול להיות חשוף במידה רבה לכלכלה העולמית באמצעות השקעה בניירות ערך בינלאומיים.

פיזור גלובלי לא מבטל את הסיכון, אבל הוא מפחית את התלות במה שקורה במדינה אחת. במקום שכל תיק ההשקעות יהיה מושפע מאירוע מקומי, הוא מושפע מההתפתחויות בכלכלה העולמית כולה.

ומי שבכל זאת מעדיף לנהל את השקעותיו באמצעות חשבון בחו”ל, כדאי לזכור שגם שם העיקרון החשוב ביותר הוא פיזור. השקעה בחו”ל אינה אומרת לרכז את כל הכסף בארה”ב או במדינה אחרת, אלא לבנות תיק מגוון מבחינה גיאוגרפית וסקטוריאלית. 

לסיכום, מי שהמתין לסוף הקורונה, אחר כך חיכה שהריבית תרד, אחר כך לבהירות סביב הרפורמה המשפטית, אחר כך לסיום המלחמה, ועכשיו מחכה לבחירות מגלה שבמשך שנים הכסף פשוט עמד במקום.

לפעמים העלות של לא לקבל החלטה גדולה יותר מהסיכון שבהחלטה עצמה.

---

רוצה סופסוף לעשות סדר בכסף שלך?

שירות התכנון הפיננסי שלנו הוא בול בשבילך.

נבחן את כל התוכניות שלך, נבנה תכנית פעולה מותאמת אישית וניישם אותה – הכל בשקיפות מלאה וללא אינטרסים נסתרים.

לקביעת שיחת היכרות