סוכן ביטוח הסביר שאתם צריכים ביטוחים שונים: למקרה של פטירה, ביטוחי בריאות ואולי עוד. ההסברים נשמעו משכנעים מאוד ובטח התחברו לחרדות שלנו. במצב כזה קשה לקבל החלטה רציונלית ורכוש ביטוח שאנחנו צריכים באמת.
על מנת לנסות "לנטרל" את הפחדים שלנו ולהגיע להחלטה מושכלת לגבי הביטוח ניתן לבחון את הביטוחים שמציעים לנו או כאלה שכבר יש לנו דרך שלושה עקרונות.
1. ביטוח נועד לקטסטרופה כלכלית
כל ביטוח מבוסס על פיזור סיכונים: הרבה אנשים משלמים תשלום קטן (פרמיה בעגה המקצועית) לקופה מסוימת והקופה אמורה לשלם פיצוי למי שנפגע עקב אירוע ביטוחי (קרה הדבר שבשבילו נעשה הביטוח). לביטוח יש תפקיד מרכזי בכלכלה כי הוא מאפשר נטילת סיכונים בלי שייגרם נזק חסר תקנה ליזם שבונה מפעל, לסוחר ששלח ספינה מעבר לאוקיינוס או לזוג צעיר שקונה בית ממיטב כספו ועם משכנתא של מיליון שקל.
אם נתחקה אחר התפתחות הביטוח נגלה שהוא נועד לטפל במקרים מאוד קשים: טביעה של אונייה, שריפה של בית או מוות. לעומת זאת, היום אנחנו מוצפים בהצעות לביטוחים לכל דבר קטן: שמשות לרכב, שבר ביד בגלל תאונה ואפילו הרחבה לאחריות על מוצרי חשמל. בכל המקרים לא מדובר בקטספרטופה כלכלית שעלולה לרושש את המשפחה. מציעים לנו לקנות שקט נפשי אבל בואו נבין באיזה מחיר.
גובה הפרמיה בביטוח או כמה נצטרך לשלם על הביטוח מורכבת משני מרכיבים עיקריים:
סיכון עצמו - סכום כסף שחברת הביטוח צפויה לשלם על הנזק לפי נתונים סטטיסטיים, כולל כל התפעול של טיפול בתביעות
מרווח שיווקי - סכום כסף שחברת הביטוח מרוויחה ומשלמת לאנשי מכירות כעמלה על המכירה.
יש דוגמאות רבות לביטוחים שהם ממש רחוקים מלהיות קטסטרופה ביטוחית: ביטוחים על מוצרי חשמל, ביטוח שמשות לרכב, ביטול השתתפות עצמית (תמיד תבקשו השתתפות עצמית גבוהה ככל הניתן), תאונות אישיות (כמעט בשביל כולם), כתבי שירות בביטוחי בריאות פרטיים שמציעים שירותים שכנראה לא תשתמשו בהם ועוד. היינו רוצים להיות מבוטחים לכל מקרה בחיים אבל יש לזה עלות וחברת הביטוח רוצות להרוויח.
מציעים לכם ביטוח? תשאלו את עצמכם אם המקרה הביטוחי יהווה קטסטרופה כלכלית למשפחה ולא סתם קצת כואב בכיס.
2. הביטוח אמור לשקף צורך אמיתי
ביטוח זה דבר גמיש מאוד ואנחנו מחליטים כמה ביטוח אנחנו צריכים אלא אם כן מחייבים אותנו כמו בביטוח משכנתא.
כדי להבין את העיקרון נתחיל מדוגמה מאוד שכיחה. סוכן ביטוח מגיע לפגישה עם זוג צעיר עם ילדים ומציע להם לעשות ריסק (בשפה הביטוחית זה ביטוח חיים) על מיליון שקל כל אחד. למה? כי רוב האנשים מבוטחים על סכום כזה.
ביטוח כזה לא משקף צורך אמיתי!
כדי להבין את הצורך בביטוח חיים צריך להבין מי תלוי בכם כלכלית. בדרך כלל זה ילדים אבל יכולים להיות גם הורים סיעודיים או אחרים. אנחנו רוצים לדאוג שבמקרה של מוות של אחד ההורים (המפרנסים) למשפחה יהיה מספיק כסף כדי לאפשר לילדים להגיע לכל מה שההורים חושבים שצריך: חינוך טוב, חוגים, לימודים, סיוע כספי מסוים ועוד.
התלות הכלכלית בהורים קיימת כל עוד הילדים לא יעמדו בזכות עצמם - פה ניתן להתווכח מתי זה יקרה אבל אפשר להחליט על גיל 21 או 25. מפה עוברים לחלק פחות נעים: מניחים שאם מישהו מההורים נפטר היום כמה כסף נצטרך כדי להחליף את המשכורת שלו עד שהילדים יעמדו בזכות עצמם. לצורך הדוגמה נניח שאב המשפחה מרוויח 10,000 שקל נטו בחודש ויש במשפחה ילדה בת שנה. סכום הביטוח שיחליף את ההכנסה של האב הוא 10,000 שקל כפול 12 חודשים כפול 20 שנים - 2,400,000 שקלים. חישוב דומה צריך לעשות לגבי הצורך בביטוח של אם המשפחה.
קודם כל צריך לקחת בחשבון שבחיסכון הפנסיוני שלנו יש ביטוח חיים. קרנות הפנסיה משלמות למשפחה 100% מהמשכורת של העובד שנפטר כל עוד יש לפחות ילד אחד מתחת לגיל 21 ואחרי זה ממשיכות לשלם לאלמן או אלמנה 60% מהמשכורת לכל החיים.
אפשר להוסיף ביטוח חיים של כמה מאות אלפי שקלים כדי לדאוג לכרית ביטחון נוספת. אבל לפני כן חשוב לחשוב על התמיכה שהסבים יכולים להציע. אם יש עורף משפחתי חזק שעשוי לסייע כלכלית כדאי להתחשב בתמיכת המשפחה.
נקודה נוספת למחשבה: ביטוח חיים בקרנות הפנסיה נגזר מהמשכורת ולכן בן הזוג שמשתכר פחות מכוסה בסכום נמוך יותר. למעשה, אותו בן הזוג צריך יותר ביטוח חיים כי ככל הנראה התרומה שלו למשק הבית מתבטאת בטיפול בבית ובילדים ויש לזה תג מחיר מאוד גבוה. ההורה הנותר יצטרך עזרה מקצועית כדי לכל אותם דברים שנעשים בחינם כשיש שני בני זוג במשפחה.
מציעים לכם ביטוח? תנסו לחשב ולכמת את הצורך שלכם בביטוח ותתחשבו בביטוחים שכבר יש לכם במקומות.
3. הצורך בביטוח משתנה במהלך החיים
עקרון קשור בצורה הדוקה לעקרון השני.
לצורך ההסבר נמשיך עם אותו זוג צעיר שיש להם ילדה בת שנה. הם רק בתחילת הקריירה ויש להם מעט חסכונות וכנראה אין נכסים אבל קיים צורך בתמיכה כלכלית גדולה כדי לגדל את הבת שלהם במקרה ואחד מהם לא יוכל לפרנס. עכשיו הם צריכים הרבה ביטוח חיים כדי שהמשפחה לא תדרדר לעוני.
לעומת זאת, בעוד 20 שנה התמונה תהיה הפוכה: יהיו להם חסכונות והילדה תעמוד בזכות עצמה (בערך). ככל הנראה הם לא יצטרכו ביטוח חיים ויכלו להפנות את הכסף לחיסכון.
צריך לבחון את הצורך שלנו בביטוח מדי כמה שנים ולא לחכות 20 שנה. אפשר להקטין בהדרגה את הביטוח כי אנחנו צוברים נכסים וגם "ההתחייבות" כלפי הילדים קטנה עם הזמן. פעמים רבות אנחנו פוגשים בני 50 ו-60 שעדיין משלמים ביטוחי חיים כשהילדים שלהם ממש "מסודרים". העלות של הביטוח בגילאים אלה גבוהה מאוד, אפשר להגיד אסטרונומית.
יש לכם ביטוח? תבדקו אם הצורך בביטוח השתנה ואתם עדיין צריכים את הביטוח.
לסיכום, הצורך שלנו בביטוח מושפע מהרצון שלנו להיות כמה שיותר בטוחים או לחלופין להתכחש לסיכון כי "לי זה לא יקרה". האמת נמצאת איפשהו באמצע.
מי שדוגל בגישה הראשונה ומעוניין לרכוש כל ביטוח שמציעים לו חייב להיות מודע לחולשה שלו ולעשות בדיקה מעמיקה לכל ביטוח שיש לו לפי שלושת העקרונות.
מי ש"לא מאמין בביטוח" צריך לשאול את עצמו האם הוא מבין עד הסוף את שמעות הסיכון ואם יש לו יכולת לנהל אותו. הוא צריך לשאול את עצמו כמה שאלות קשות: האם יש ביכולתו לממן השתלה לילד, מה יהיה המצב הכלכלי של המשפחה אם אחד ההורים מת ומה הנזק הכלכלי שעלול להיגרם למשפחה.
רוצה סופסוף לעשות סדר בכסף שלך?
שירות ה-1:1 שלנו הוא בול בשבילך.
נבחן את כל התוכניות שלך, נכיר את העקרונות החשובים בניהול כסף ונבנה תכנית פעולה מותאמת אישית. כדי להשיג את כל המטרות, נלווה אותך יד ביד בכל התהליכים הבירוקרטים והתקשורת מול נציגי המוסדות השונים. הכל בגובה העיניים ובשפה אנושית.