הדעה הרווחת היום היא שכשנהיה גדולים לא תהיה לנו פנסיה. התחושה היא שמשהו שם יקרוס בדרך, שהכסף ייעלם ושעל מה שיש היום אי אפשר לסמוך. במציאות לא רק שתהייה לנו פנסיה אלא שלנו יש הרבה השפעה על כמה יהיה בה. איך עובד מנגנון הפנסיה? הפנסיה שיש היום היא פנסיה צוברת. בניגוד למנגנונים הוותיקים, כמו פנסיה תקציבית או פנסיה ותיקה, שבהם התשלום בגיל הפרישה היה תלוי בתקציב המדינה או במנגנון קולקטיבי כזה או אחר, בפנסיה צוברת לכל אחד ואחת מאיתנו יש קופה אישית. לקופה הזו אנחנו מפקידים כספים לאור

מעבר בין עבודות הוא הזדמנות מצוינת לצמיחה מקצועית, אבל גם רגע רגיש כלכלית. הרבה אנשים שוכחים לבדוק מה קורה עם החיסכון הפנסיוני שלהם, ובמקרים מסוימים אפילו מאבדים זכויות ביטוחיות. החדשות הטובות? זה לגמרי בשליטתכם – רק צריך לדעת מה לבדוק. 1. יש פער בין עבודות? אל תשאירו את הכסף לא מבוטח אם יש תקופה של כמה חודשים בין העבודות – חשוב מאוד לבצע ריסק זמני. מדובר בהסדר פשוט מול קרן הפנסיה שלכם, שמאפשר להמשיך את הכיסוי הביטוחי (אובדן כושר עבודה וביטוח חיים), גם בלי הפקדות שוטפות מהשכר

אם אתם בעלי חברה שמושכים ממנה משכורת, אתם מוגדרים כ”שכירים בעלי שליטה”. אבל האם ידעתם שהפקדות לפנסיה וקרן השתלמות הן דרך חכמה להוציא כסף מהחברה – מבלי לשלם מס חברות או מס דיבידנד? איך זה עובד? כאשר החברה שלכם מפקידה עבורכם לפנסיה או לקרן השתלמות, חלק מההפקדות מוכר כהוצאה לחברה, וחלקן הגדול זוכה להטבות מס עבורכם. מדובר באחת הדרכים היעילות ביותר לשלב חיסכון אישי עם תכנון מס חכם. איך להפיק את המקסימום? 1. קביעת גובה המשכורת גובה המשכורת שתרצו למשוך נקבע בהתייעצות עם רואה

החיסכון הפנסיוני שלנו כולל בתוכו ביטוח מובנה - כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה וביטוח חיים. בכדי לשמור על ביטוחים אלו בתקופה שבין עבודות, חשוב לשמור על רצף ביטוחי. כשאנחנו בין עבודות ואין לנו הפקדות שוטפות, הפנסיה הופכת ללא פעילה. יש לכך כמה השלכות: הכיסויים הביטוחיים מפסיקים (אובדן כושר עבודה וביטוח למקרה פטירה). דמי הניהול קופצים למקסימום ומתחילים "לאכול" את החיסכון. לעבודה הבאה שנתחיל נגיע עם פנסיה לא פעילה, כלומר המעסיק מחויב להתחיל להפריש לנו רק אחרי חצי שנה (לעומת מצב ב