top of page

האם להוציא כסף מישראל?

בימים טעונים אלו ומבלי להיכנס לסוגיות פוליטיות, אנחנו רוצים לנתח את השאלה הפיננסית הכי בוערת ״האם להוציא כסף מהארץ?״

אנחנו לא מתיימרים לדעת מה יהיה בעתיד, האם הרפורמה המשפטית תעבור, באיזו קונסטלציה ואיך ואם בכלל היא תשפיע על הכסף שלנו.

ולכן אנחנו מציעים גישה של ניתוח סיכונים פיננסיים ודרכי ההתמודדות איתם.


1. סיכון בעקבות משבר כלכלי בישראל בעקבות הרפורמה (או מכל סיבה אחרת)

סבירות: בינונית-גבוהה.


משקיעים אוהבים וודאות ונוטים להתרחק ממדינות עם חוסר יציבות כלכלית או פוליטית.

בתקופה האחרונה אנחנו עדים לאזהרות לגבי יציבותה של הכלכלה הישראלית בגלל החשש לעצמאותה של מערכת המשפט. כלכלנים בכירים ובהם הנגיד של בנק ישראל הביעו חשש להמשך הצמיחה הכלכלית.

בהתאם לכך, חברות וגופי השקעה ממתינים עד שהמצב יתבהר ומנסים להבין את הסיכון שנשקף לכסף שלהם – זאת התנהגות רציונלית ולא בהכרח קשורה לעמדה פוליטית.

הקפאה זמנית של השקעות צפויה לגרום להאטה בפעילות הכלכלית. למשל, סטרטאפ שלא מצליח לגייס כסף ונאלץ לפטר עובדים. במילים פשוטות עצם התהליך שקורה עכשיו ולאו דווקא השלמתו עלול לפגוע במשק. בעוד חצי שנה המצב יכול להשתנות לטובה או לרעה.


מה אפשר לעשות: פיזור השקעות רחב.

חשוב לדעת - ניתן להחזיק את הכסף בישראל ולא להשקיע בישראל בכלל. בלי קשר למצב העכשווי, בעשור האחרון רוב החסכונות שלנו (פנסיה, גמל והשתלמות, פוליסות חיסכון ותיקי השקעות) מושקעים בפיזור גלובלי, כלומר חלק גדול מושקע בחו״ל ובכלל לא חשוף לכלכלה המקומית.

ברוב אפיקי חיסכון, ניתן אקטיבית, להגביר את החשיפה לחו״ל באמצעות שינוי מסלול השקעות. לכל מסלול יש פירוט במה הוא מושקע ומה החשיפה שלו לחו״ל. לרובם יש התייחסות מפורשת להשקעה בחו״ל כבר בשם של המסלול, לדוגמה ״מניות חו״ל״ ומסלולים מחקי מדדים ספציפיים כמו S&P500.


2. סיכון של מגבלות על משיכת הכספים מחשבון הבנק

סבירות: נמוכה


במשברים כלכליים חריפים הציבור מתחיל לאבד אמון במערכת הבנקאית ומסתער על הכספומטים כדי למשוך את היתרות. התופעה מכונה ״ריצה על הבנק״ (Run on the bank) והיא יכולה למוטט את הבנקים כי בימים רגילים הבנקים מחזיקים מעט מאוד כסף ממה שהפקדנו אצלם כי את רובו הם נותנים בהלוואות (בריבית יותר גבוהה ממה שאנחנו מקבלים על הפקדון אצלם). במקרים חריגים כדי לייצב את המערכת הבנקאית, הבנק המרכזי יכול להגביל את משיכת היתרות עד לסכום מסוים ולתדירות מסוימת, לדוגמה, עד 20,000 שקל בחודש.


מה אפשר לעשות: להחזיק כסף בניירות ערך ובין היתר בקרנות כספיות.

כשאנחנו מחזיקים ניירות ערך (תיק השקעות), גם אם דרך הבנק, הם לא נחשבים לנכסי הבנק אלא שמורים אצלו בנאמנות. במקרה של הגבלות על משיכה או אפילו במקרה קיצוני של קריסת בנק ניתן להעביר את ניירות הערך שלנו לחשבון אחר על שמנו.

אלטרנטיבה להחזקת כסף בעו״ש או בפיקדונות (כסף שאנחנו צריכים שיהיה נזיל) היא השקעה בקרנות כספיות (הסבר על הקרנות האלה ואיך לקנות אותן) או באגרות חוב מאוד בטוחות למי שיודע לבחור כאלה.

גם בחיסכונות בגופים אחרים, כמו קופת גמל להשקעה או קרן השתלמות, לא צפויה להיות בעיה של נזילות. אם כל החוסכים ירצו למשוך את כספם הקופה תיאלץ למכור את האחזקות שלה במחירי ריצפה אבל תחזיר את הכסף. משיכת כסף בשיא המשבר לא תופעה נדירה ולצערנו הרבה משקיעים עושים את הטעות שמושכים את הכסף משוק ההון בזמן הסערה רק כדי לגלות אחרי שנה-שנתיים שזאת הייתה טעות שהסבה להם נזק רב.


3. סיכון של מגבלות על העברת הכספים לחו״ל

סבירות: נמוכה מאוד


אירוע נדיר מאוד ועלול לקרות בעקבות חוסר יציבות כלכלית קיצוני ובלא מעט מקרים מלווה בסנקציות חיצוניות על מדינה עצמה. למרות התמונה שעלולה להצטייר מהתקשורת, ישראל עוד רחוקה מאוד מהמצב החמור הזה.

התחזית שישראל תוך זמן קצר תהפוך להונגריה או ללבנון מגזימה בעוצמתה כי נקודת המוצא שלנו שונה מאוד: הכלכלה הישראלית חזקה מאוד עם תעשיות מגוונות ומוטות ייצוא, מערכת פיקוח הדוקה על הבנקים ומוסדות פיננסיים יציבים.


מה אפשר לעשות 1: להחזיק ניירות ערך שהונפקו בחו״ל.

כשקונים ניירות ערך זרים (קרנות, מניות או אג״ח וכו׳) גם אם באמצעות ברוקר ישראלי הם רשומים על שמכם ושמורים אצל קסטודיאן (סוג של נאמן) בחו״ל. לכן כל מגבלה דרקונית ככל שתהייה לא תחול על הנכסים שבפועל נמצאים בחו״ל. לנהל תיק השקעות עם ניירות ערך זרים הוא לא משימה בלתי אפשרית רק היא דורשת השקעת זמן למידה.


מה אפשר לעשות 2: להחזיק חשבון בנק או תיק ניירות ערך בחו״ל.

על פניו נשמע כמו פתרון פשוט אבל בפועל לא קל לביצוע או מקנה הגנה לכסף.

חשוב לזכור שגם בחו״ל בנקים עלולים לקרוס. בפתיחת חשבון בחו״ל חשוב לוודא שהבנק משתתף בתוכנית לביטוח פיקדונות ממשלתית אם אחת כזאת קיימת בכלל. תוכנית הביטוח מטעם המדינה תחזיר לחוסך כסף במקרה של קריסת הבנק איפה שהחשבון התנהל אבל עד התקרה שהתוכנית מאפשרת.

בדרך כלל מערכות בנקאיות במדינות מערביות נחשבות ליציבות ביותר אבל צריך לקחת בחשבון שבמקרה קיצוני שמוטלות סנקציות על מדינה, אזרחיה עלולים להיפגע כי הבנק יכול לבקש לסגור את החשבון וכנראה לא יהיו בנקים אחרים שירצו לקבל את הכסף. קחו לדוגמה אזרח אירני או רוסי שגם אם לא מסכים עם המשטר מוגבל בפעילות פיננסיות במערב. תמיד אפשר לפתוח חשבון במקומות אחרים גמישים יותר בקריטריונים שלהם אבל גם הסיכון לכסף עולה בהתאם כי שם מערכת המשפט בדרך כלל פחות עצמאית.

ניהול חשבון השקעות בחו״ל יוצר ברוב המקרים חובת דיווח למס הכנסה בישראל, קרי עוד בירוקרטיה ועלויות. במדינות מסוימות קיים מס ירושה על הנכסים שנמצאים באותה המדינה.


לסיכום, כדאי להזכיר שקבלת החלטות פזיזה לא מטיבה עם ההשקעות בדרך כלל ובמיוחד בזמנים סוערים. חשוב לבדוק אפשרויות אבל מומלץ ״לישון״ על ההחלטה ולקרוא כל מידע באופן ביקורתי. נקווה שהמשבר המתהווה יחלוף כמו רבים לפניו וכלכלת ישראל תמשיך לצמוח וכולנו נהנה מפירותיה.




512 צפיות0 תגובות
bottom of page